יום המשפחה עבר גלגולים רבים, כשאני הייתי ילדה קראו לזה 'יום האם', יום שכולו מוקדש להערצה אינסופית, הילולים ושיבוחים של האחת והיחידה – אמא.
אל תטעו, אם מתקיימת הצבעה להחזיר את הבלעדיות לאימהות, אני הראשונה להצביע בעד! מי אני שאתנגד ליום שכולו מוקדש רק לי? ( אמא שלי, לא שכחתי אותך! בין פינוק לפינוק – אני אוקיר אותך בכל ליבי 😉 ) אבל איפשהו אני דווקא מאוד מחבבת את עניין יום המשפחה הזה, ואוהבת את השינוי, כי בימים שלנו, שאין שחור ולבן. כולם שותפים בבית, כולם לוקחים חלק בגידול ובחינוך הילדים (שוב, תודה סבתא על כל השעות שאת עם הילדים), הדור שלנו נמצא במירוץ אינסופי כזה, כל היום עובדים, לומדים, רצים מפה לשם, משם לפה – ועכשיו בלי לשפוט, לבקר או לצאת נגד המצב הקיים – כמה באמת, אבל באמת אנחנו יושבים כל המשפחה יחד, בלי הסחות, בלי איזה וואטס-אפ קטן, הצצה לפייס, מייל מהעבודה? בגלל זה אני אוהבת את יום המשפחה הנוכחי, כי הוא נועד לכל המשפחה, להורים, לילדים, לסבא לסבתא, לדודים, לדודות ולכוללללל…ם. מהות כל היום הזה – היא פשוט להיות ביחד! לבלות זמן יחד, אחד עם השני. לשמוע, לספר, לצחוק להכיר זה את זה טוב יותר.
בשנים האחרונות אני מעצבת משחקי בוטיק אישיים למשפחות שרוצות לעשות משהו מיוחד לאירוע משפחתי, כמו יומולדת עגול, בר/בת מצווה, יום נישואין וכדומה. כשאני מתחילה לעצב משחק כזה, חשוב לי לקבל כמה שיותר פרטים מהלקוח, אני רוצה להכיר את המשפחה, את הסיפורים הקטנים, את החוויות, ככה אני יכולה לעצב להם את המשחק שהוא יהיה בדיוק שלהם. לא משנה איזה סוג משחק יבחרו, אם זה משחק קלפים, שגב הקלפים מעוצב עם תמונת המשפחה, משחק 'רביעיות', טריוויה או משחק שולחן המופק בקפידה רבה.
כאשר המשחק מוכן, תמיד אני מרגישה פרפרים בבטן והתרגשות לקראת יציאת המשחק ללקוח כאילו אני כבר מכירה את כל המשפחה. ואם אני, שטרם זרקתי את הקוביות בכלל, שטרם הרמתי את הקלף מהקופה, מרגישה ככה, אני יודעת שאני מעניקה למשפחה הזו חוויה.
אני יודעת שהם ישבו יחד, לא משנה איפה, סביב שולחן, על מחצלת בגינה, על שטיח בסלון – ויקחו רגע קטן של פסק זמן ויקבלו זמן משפחה איכותי ומהנה ביותר. כזה שמחבר את כל הסיפורים וזיכרונות שלהם, שמחבר בין אנשים ויוצר חוויות חדשות – חוויות של המשפחה.
השארת תגובה